השורה התחתונה של העימות בין אובמה לנתניהו היא שהבית הלבן רוצה לדחוף את ישראל במהירות לקבל את חלוקת ירושלים.

אך ההנחה הרווחת שחלוקת ירושלים תביא לשגשוג בעיר, ולשלום עבור יהודים וערבים, היא טעות גסה. להיפך, חלוקת העיר תביא לחורבנה. היא תגווע, מכל בחינה אפשרית –  תרבותית, דתית, כלכלית, ועוד. ומבחינה פוליטית, ביתורה של ירושלים לשתי ישויות ריבונויות נפרדות של ערבים ויהודים יהפוך אותה למוקד הסערה של המלחמה במזרח התיכון. ירושלים תידמה לבלפסט בימיה הנוראים ביותר ואף גרוע מכך.

הסיבה העיקרית לתחזית זאת היא שכל שכונה שתועבר לידי שלטון “ערבי” תהפוך מיד לשדה קרב במלחמה הקשה שמתנהלת כיום בתוך העולם הערבי לגבי אורח חיים, אידיאולוגיה, ולגיטימיות איסלאמית.

מי בדיוק אמור לשלוט בירושלים המזרחית ה”ערבית”? האם תהיה זו התנועה הלאומית-חילונית הפלסטינית המתפוררת (שהשפעתה בגדה המערבית שברירית במקרה הטוב)? או חמאס, האיסלאמיסטים הקיצוניים (שמבקשים בגלוי להשמיד את ישראל)? או כוחות ההרס של אל-קאעידה (שכוחם גדל בשטחים)? או התנועה האסלאמית של ערביי ישראל, שהופכת ליותר אלימה וקיצונית (היא הכוח העיקרי להתססה בהר הבית)? או הירדנים (שלהם טענה חזקה להנהגה ערבית על פי הסכם השלום עם ישראל מ- 1994)? או המרוקאים (שעומדים בראש וועדת ירושלים העליונה של הליגה הערבית)? או הסעודים (שרואים עצמם כשומרים האמיתיים של האתרים הקדושים לאיסלאם)?

כל אלה ינסו להוכיח את עליונותם ולחזק את הלגיטימיות שלהם בעולם האסלאמי באמצעות שליטה על מזרח ירושלים, ובאמצעות תוקפנות נגד מה שיישאר מירושלים היהודית. שהרי אין דרך טובה יותר להוכיח את נאמנותם למטרה האסלאמית, מאשר לתקוף את הנוכחות הישראלית בעיר. וכשלרשותם יהיו בסיסי פעילות בצד המזרחי של העיר, עמדות ירי הנמצאים מרחק מטרים ספורים מבתים, ממשרדי ממשלה וממרכזים מסחריים בישראל, יהיו בטווח קצר להחריד. הקרבה הגדולה של מטרות יהודיות פשוט היא פיתוי שאי אפשר יהיה לעמוד בפניו.

לכן, חלוקת העיר במהלך חסר אחריות, יהווה גזר דין למוות איטי. איזו משפחה ישראלית תלך עם הילדים אל הכותל המערבי בערב שישי, דרך מחסומים וסמטאות הנשמרים על ידי המשטרה הפלסטינית? איזו קבוצת “תגלית” תעשה קניות במדרחוב ממילא שמתחת לשער יפו, כשמעליהם עומדים על חומות העיר העתיקה צלפים מפלסטין או מהליגה הערבית?

איזו קבוצת נוצרים אמריקאים תצעד לאורך תחנות הצלב ברובע הנוצרי והמוסלמי של העיר העתיקה, כשמשמרות הצניעות של חמאס או של סעודיה מטרידות שם את הנשים? איזו חברת הייטק תשקיע בירושלים, כשטילי הקסאם יתחילו לעוף משייח ג’ראח לכיוון הר חוצבים?

העולם זקוק למסר מפוכח: רק שליטה ישראלית המוחלטת על ביטחון ירושלים הריבונית והמאוחדת היא מונעת מהעיר להפוך לסיר רותח של הסכסוכים הפנימיים של העולם הערבי והאסלאמי, ואינה מאפשרת לירושלים להפוך לנקודת התבערה המתלקחת ביותר בהיסטוריה של המלחמה הערבית-ישראלית. לא קיים כוח שמירה “נייטרלי” בעולם שמסוגל לעשות עבודה רצינית או טובה יותר מהצבא ומהמשטרה הישראלית בשמירה על ירושלים נקיה ממחבלים.

גם אין שום סיבה עובדתית להאמין ששליטיה הערבים של ירושלים יקפידו כמו ישראל על  שמירת חופש הדת בעיר. אין שום מדינה ערבית או איסלאמית במזרח התיכון שבה נוצרים או יהודים יכולים לנהל בחופשיות מוסדות דת. תחת שלטון הרשות הפלשתינית והחמאס, הנוצרים בגדה המערבית ובעזה נתונים לרדיפה, מעשי טרור וגירוש. בית לחם הנוצרית למעשה איננה קיימת עוד. את כנסיית המולד חיללו מחבלים פלסטינים מוסלמים, כשהפכו אותה למקלט מזוין ב- 2002. מי יגן על כנסיות ירושלים מגורל דומה, לאחר שייפלו תחת שלטון איסלאמי?

גורלם של בתי כנסת ומקומות קדושים יהודיים ביריחו, שכם וגוש קטיף היה דומה –  הם נשרפו כליל, בעוד המשטרה הפלסטינית מביטה מהצד. תחת השלטון הירדני, ליהודים היה אסור לבקר במקומות הקדושים להם בירושלים, בעוד שאלפי קברים יהודים בהר הזיתים חוללו, ומצבותיהם שימשו לסלילת רחובות. כיצד ניתן למנוע זאת תחת שלטון פלסטיני ערבי-מוסלמי?

הערבים הלוטשים עיניים לירושלים המזרחית – שלידיהם הנשיא ברק ח’ אובמה רוצה כל כך להעביר את השלטון העיר – וגם הקהילה הבינלאומית, לא יוכלו לשמור כיאות על האינטרסים היהודיים, הנוצריים והמערביים בירושלים. ישראל היא היחידה שיכולה לשמור באחריות ובאמינות על העיר.

והנה עוד אמת שדורשת ביטוי, אף שאינו בהכרח תקין פוליטית: ירושלים, שבליבה הר הבית, היא מרכז הכובד הרוחני של העם היהודי העתיק, וגם של מדינת ישראל המודרנית. זאת ירושלים דלמעלה שישראל והעם היהודי זקוקים לה. ישראל היא זאת שפיתחה את ירושלים דלמטה כעיר מושכת בעלת מוסדות תרבות ומפעלי הי-טק; העיר טובה לתושביה היהודים והערבים.

לעומת זאת, לעולם הערבי לא באמת איכפת מירושלים. מעולם לא היה איכפת להם ואף פעם לא קבעו אותה כבירה לישות ערבית. למעשה, הערבים יהיו מוכנים עד מאד לראות את ירושלים נחרבת למשך 1000 שנה –  העיקר שהיא תאבד ליהודים. זוהי עוד סיבה שבגללה לא יעלה על הדעת למסור את ירושלים לפלסטינים.

אנחנו צריכים “לומר את האמת כשזה נחוץ”, כפי שהילרי קלינטון הצהירה בהתנשאות בנאומה לאיפא”ק לפני הבחירות לנשיאות. ובכן, האמת היא שירושלים פרחה אך ורק תחת ריבונות ישראלית –  ולא תחת שום ריבונות אחרת. עבור יהודים, מוסלמים, נוצרים, חוקרים, אנשי דת, אדריכלים, אמנים, ארכיאולוגים ותיירים כאחד, 43 שנים האחרונות היו תקופה טובה מאד. וגם לסתם אזרחים. בשום תקופה בתולדותיה בת שלושת אלפי השנה, לא הייתה העיר מגנט כפי שהיא היום. ולראיה: הביקוש האדיר, והמחירים הגבוהים לדיור בעיר.

ישראל פיתחה בתבונה את ירושלים מעיירת גבול למטרופולין מרשים, והשכילה לשמור אותה כעיר פתוחה, המאפשרת חופש פולחן לכל הדתות. המדיניות הישראלית הזהירה הצליחה לנטרל מתחים דתיים ולאומיים שתמיד מבעבעים בתוכה. לרוב, ישראל ידעה לנהל את העיר המסובכת הזאת בתבונה וברגישות.

גם ערביי ירושלים מסכימים לכך. כמעט כל תושב ערבי יודה – בפרטיות, כמובן –  שהוא מעדיף לחיות בירושלים תחת שליטה ישראלית מאשר בירושלים הנתונה לשליטת חמאסטן או ה”רשות” הפלסטינית.

זאת הסיבה שמעט מאוד מערביי ירושלים לקחו חלק באינתיפאדה ובפעולות טרור אחרות נגד ישראל. זאת הסיבה שפלסטינים מחפשים נואשות להגיע אל הצד הישראלי של גדר הביטחון בתוך ירושלים. זאת הסיבה שערביי ירושלים קונים בתים לרוב בשכונות שהיו פעם יהודיות לרוב, כגון הגבעה הצרפתית, פסגת זאב ותלפיות.

ולכן, חלוקת ירושלים תהיה לא רק צעד אומלל בעליל, אלא גם מעשה בלתי הוגן נוכח ההיסטוריה היהודית, והטיפוח הישראלי של העיר.

אבוי לירושלים אם תחולק. האם אובמה ויועציו בכלל טרחו לשקול את ההשלכות של דרישתם?

* פורסם לראשונה באנגלית בעיתון ג’רוזלם פוסט ב-1 באפריל 2010.