אל תזלזלו בנכונותו של אובמה לקצץ את כנפיהם של בני בריתו הנוכחיים (ובהם ישראל וערב הסעודית) בדרך לסגירת עסקה עם האיראנים. הרבה יותר עומד כאן על הפרק מאשר רק סיכול תכניות ההתקפה של ישראל באיראן.
פורסם לראשונה בישראל היום באנגלית, 22 במאי 2012
הסכם הביניים המדבר על הפסקת העשרת האורניום לדרגה של 20 אחוז, ששש המעצמות (ה- P5+1) חתרו להשלמתו בשיחות בגדד השבוע, הוא מסוכן בארבע רמות.
ראשית, הדיונים סביב הפרטים הקטנים של ההסכם צפויים להיגרר חודשים, דבר שייתן לאיראנים די זמן להמשיך ולהעשיר בחשאי אורניום ולבצע בדיקות נפץ. מובן שסחבת זו הולמת את לו”ז הבחירות של אובמה כמו כפפה ליד, שהרי ישראל לא תעז להכות באיראן כל עוד מתנהל לכאורה מו”מ “חיובי ומוצלח”.
שנית, לפי כל הדיווחים, ההבנה המתגבשת עם איראן תותיר את כל מתקני הפיתוח הגרעיני שלה שלמים, לרבות המתקן הגרעיני בפורדו. תרחיש זה יאפשר לאיראנים להמשיך לשכלל את יכולותיהם הגרעיניות. אפילו רמות העשרה נמוכות (3.5 ו-5 אחוזים, דרגות שאינן שימושיות לפצצה) ייתנו לטהרן את מסגרת העבודה שתאפשר לה לעקוף את הגבלות המערב ולהונות את הפקחים הבינלאומיים.
אחרי הכול, זה כבר 20 שנה שאיראן חוצה בחשאי כל קו אדום שהציב לה המערב, היא מפעילה כורים גרעיניים, בונה מתקני מים כבדים, מזקקת אורניום, עובדת על ראשי נפץ גרעיניים, ועוברת באופן כללי על כל אחת ממחויבויותיה במסגרת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, וגם יוצאת מזה בשלום.
מבחינה זו כל עסקה המגבילה את הסנקציות המופעלות על איראן ומאפשרת לה להמשיך להפעיל את מתקני פיתוח הגרעין המתקדמים שלה, אפילו ברמה נמוכה, היא עסקה קטלנית. כך עולה ממחקר חדש שערכו סיימון הנדרסון מ’מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון’ ואולי היינונן, לשעבר סגן יו”ר סבא”א (הסוכנות הבי”ל לאנרגיה אטומית). לא קשה במיוחד להחביא את הצנטריפוגות, והפקת אורניום מועשר בדרגה נמוכה מהווה כבר 75 אחוז מהעבודה בדרך לפצצה גרעינית, הם מזהירים.
גרוע מזה הוא החשד המנקר שהעסקה המתגבשת בין אובמה לאיראנים טומנת בחובה הכרה מרומזת בהגמוניה האזורית של איראן במפרץ הפרסי, אחד היעדים העיקריים של האיראנים. זו הייתה האזהרה המפורשת שהביא לישראל בשבוע שעבר אחד המומחים האמריקאים הבכירים בנושא איראן, דר’ אמין טארזי, ראש החוג למדעי המזרח התיכון באוניברסיטת חיל הנחתים (Marine Corps University) בקואנטיקו. “איראן מעוניינת ביכולת גרעינית וראש נפץ”, הוא אומר, “למטרות אימפריאליות, להוכיח שאיראן היא מדינה מיוחדת ואדירה, וכדי שתהיה לה אפשרות לשלוט באזור המפרץ בפרט ובמזרח התיכון בכלל. לא סביר שטהרן תעשה שימוש בראש נפץ גרעיני, אבל היא רוצה שהיה לה אחד כזה כדי לזכות במעמד של מעצמת-על אזורית וכדי להיות שותפה שוות-כוח לארה”ב לשליטה במזרח התיכון”.
האם יכול להיות שאובמה מוכן לשינוי מטלטל בבריתות של ארה”ב באזור, האם הוא מוכן לעבור משותפות עם הנסיכות הסעודית המוחלשת במידה רבה ל”עסקה תרבותית מזהירה” עם האייטולות של איראן? האם ייתכן שייתן את הסכמתו השקטה לאיראן גרעינית בתמורה להבנות עם טהרן בנוגע לחלוקת הכוח באזור? אל תשכחו את הנסיגה האמריקאית מעירק. עירק בשליטת השיעים (ותחת השפעה מסיבית של איראן) עשויה להפוך בקלות ליצואנית נפט גדולה יותר מערב הסעודית.
ודבר אחרון, האם יכול להיות שכל זה הוא רק הקדמה למימוש החזון הגדול של אובמה (לקראת כהונתו השנייה) של דילול גרעיני ופרוק נשק גלובלי? אובמה עוד עשוי לפנות לרוסים, לסינים, לצרפתים, להודים, לפקיסטנים, לאיראנים, וכן – גם לישראל, בדרישה לפירוק הנשק הגרעיני. לישראל יש הבנות עם ארה”ב בנוגע למדיניות הגרעין שלה, הבנות שהתקבלו בין ריצ’רד ניקסון לגולדה מאיר, ושלפי הדיווחים אושרו מחדש ב-1998 (על ידי קלינטון ונתניהו) וב-2009 (על ידי אובמה ונתניהו). אבל בהקשר של עסקה גדולה עם האיראנים (ובהרחבה, עם חלק ניכר מהעולם המוסלמי), הייתכן שגם מצבה הגרעיני של ישראל יזכה לתשומת לב לא רצויה?
אני אומר: היזהרו מההבנות שמשיג אובמה בבגדד. שימו לב ליעדיו ארוכי הטווח, ובהם שיקום קשריה של אמריקה עם העולם המוסלמי, ואל תזלזלו בנכונותו לקצץ בדרך את כנפיהם של בני בריתו הנוכחיים (כולל ישראל וערב הסעודית). הרבה יותר עומד כאן על הפרק מאשר רק סיכול תכניות ההתקפה של ישראל באיראן.
