שנאתו האידיאולוגית של השמאל למתנחלים ולהתנחלויות באה השבוע לידי ביטוי במלוא הדרה. עקירת הישוב המסמל את מועצת ישע – זה כל העניין בקמפיין הנוכחי שלהם.
פורסם לראשונה בישראל היום באנגלית, 26 במרץ 2012
מאחז מגרון חייב להתפנות עד ה-1 באוגוסט, כך פסק בחוסר תבונה בית המשפט העליון ביום ראשון, והפך על פיה את הפשרה החכמה שהושגה בממשלה ושבמסגרתה הוסכם על מעבר הדרגתי ומוסדר של המאחז לאזור פסגות בתוך שלוש השנים הקרובות. חבל.
מה שעצוב במיוחד בהשתלשלות אירועים מצערת זו הם דברי השטנה הנושנים שהשתחררו מן הבקבוק סביב הדיון שנערך בבית המשפט העליון. מחרחרי מהומות מהקצה השמאלי של המפה, כמו זהבה גלאון ממרץ ויריב אופנהיימר משלום עכשיו, ומאות אנשי אקדמיה בורים שפרסמו ב’הארץ’ ביום ראשון עצומה גועלית ומרושעת נגד מגרון, תיבלו את הדיון הציבורי בביטויי שטנה כמו “גזלני קרקעות”, “פורעי חוק”, “מפרי חוק” ו”נצלנים מושחתים”.
האזנה לכמה מהדוברים הללו ברדיו אתמול והיום חשפה את האיבה העזה שזלגה מכל חור בגופם ההו-כה-דמוקרטי-ומוסרי כלפי המתנחלים, ההתנחלויות וממשלת נתניהו. לא הייתה שם כל אהדה למצוקתם של תושבי מגרון, שהתיישבו על הקרקע בגיבוי מלא של ממשלת ישראל ובידיעה שלמדינת ישראל יש זכות על האדמה.
במקום זאת, יכולתי להריח שם ניחוח קל של פוגרום. כמעט יכולתי לשמוע אותם מחדדים את קלשוניהם ומסובבים את הצמר ללפידים שבעזרתם ישפדו את תושבי מגרון וישרפו את בתיהם עד עפר. יכולתי לחוש את צהלתם נוכח המופע הממשמש ובא של כוחות משטרה רכובים המתנפלים על נשים וילדים וחובטים בראשיהם באלות כפי שקרה בעמונה.
חבל.
רק אלה שליבם אטום, וששנאתם האידיאולוגית פגמה בכושר השיפוט שלהם, יכולים לדבר ולחשוב בצורה כזו. לדידם, הסוגיה אינה קיום החלטותיו של בית המשפט העליון או שלטון החוק – למרות שהם מוכנים להישבע שזהו סלע המחלוקת הנוכחי. אין מדובר גם בסוגיית זכויות הפלסטינים על הקרקע או זכויותיהם הלאומיות בכלל, שגם להן הם מוכנים להישבע אמונים. לא באמת.
עבור השונאים האידיאולוגיים שזחלו השבוע מכל החורים שלהם העניין הוא עקירת מפעל החיים של תנועת ההתיישבות, החלשת כוחו של הימין האידיאולוגי בכלל, ושל המחנה הדתי לאומי בפרט. הריסת הישוב המסמל את מועצת ישע – זה כל העניין.
חבל.
מיד לאחר ההתנתקות מעזה, ליוויתי קבוצה של עורכי עיתונים מקנדה שסיירו בישראל ונפגשנו, בין השאר, עם מי שהיה אז העורך הראשי של ‘הארץ’, דייויד לנדאו. לנדאו הסביר לעיתונאים הקנדים מדוע הוא חושב שנסיגה חד-צדדית מעזה היא דבר טוב. זה לא משום ששחררנו את הפלסטינים מכיבוש ישראלי, אמר. וזה לא משום שהצבא הישראלי לא יצטרך עוד לסייר בסמטאותיו של מחנה הפליטים ג’בליה, אמר.
הסיבה שהוא, דייויד לנדאו, חושב שהתנתקות מעזה היא אירוע היסטורי מכונן הייתה ש”הרסנו את מפעל ההתיישבות של הציבור הדתי לאומי ומחצנו את כוחה הפוליטי של הציונות הדתית!” הרעים בקולו.
משהו מרעם זה ומאיבה ותיקה זו שמעתי שוב השבוע בדבריהם של אנשי השמאל הקיצוני שחגגו את “ניצחונם” על מגרון. חבל.
