המפלגה תתפצל וידו של מחנה מופז-דיכטר תהיה על העליונה
פורסם לראשונה בישראל היום באנגלית [1], 22 במרץ 2012
מנהיגת קדימה המכהנת ציפי לבני השיקה אתמול קמפיין של הרגע האחרון שמטרתו להפחיד את בוחרי קדימה ולהביא אותם להצביע עבורה בפריימריס לראשות המפלגה שיתקיימו ביום שלישי הבא. קדימה לא יכולה להתקיים בלעדי, הזהירה לבני, ויצאה בסלוגן המתבקש: “בלי ציפי לבני, אין קדימה.”
זה, כמובן, מגוחך. עם ציפי לבני, קדימה כמעט נמחקה מהמפה הפוליטית. הסקרים צופים שלו היו הבחירות לממשלה מתקיימות היום הייתה המפלגה זוכה ב-12 מושבים בלבד, ירידה תלולה מ-28 המושבים שאותם היא מאכלסת בכנסת הנוכחית – כמעט שליש מחברי הכנסת. עם ציפי לבני איבדה קדימה את הרלוונטיות הפוליטית שלה.
לבני עשתה שגיאות רבות, בין השאר היא נתפסת כיללנית מקצועית. נאומי התוכחה שהפנתה אל ראש הממשלה נתניהו בכנסת לוו תמיד באיזה גוון יללני, וביסודו של דבר חזרה על אותה מנטרה שוב ושוב: ‘אילו רק הייתי אני עומדת בראש, הכול היה מסתדר. תהליך השלום עם הפלסטינים היה מתקדם בריצה והעולם היה אוהב אותנו’.
לרוע מזלה, התנהגותם של הפלסטינים בשלוש השנים האחרונות מרוקנת את המנטרה הזו מאמינותה, והציבור הישראלי לא קונה את זה. לבני טענה השבוע שקדימה בלי לבני “תהיה פשוט ליכוד ב'”, ייתכן שהיא צודקת, אבל זה מה שמרבית הישראלים רוצים. בישראל של היום הליכוד היא מפלגת המרכז האמתית היחידה, וככזו היא גם מצליחה מאוד.
לבני נוהגת להאשים את נתניהו בכל רוח רעה הנושבת באזור, מהמתיחות עם טורקיה, עבור בהידרדרות היחסים עם מצרים, עליית מחירי הנפט והחשמל, הטילים הנופלים על ראשנו מעזה, החרדים הקיצוניים בבית שמש והעימותים באו”ם.
אבל הציבור הישראלי יודע. הוא יודע שלבני חוטאת ומחטיאה בטענותיה כלפי נתניהו והוא מפקפק בהנחה שממשלה בראשה תצבע את העולם בוורוד.
ובכל זאת, לבני עשויה לנצח בפריימריס בקדימה. מנגנון המפלגה עומד מאחוריה (בהנהגת עומרי שרון, צחי הנגבי, חיים רמון ורוני בר-און) והיא עשויה לזכות בחלק הארי של 25,000 קולות ערביי ישראל והבדואים המרכיבים רבע מהחברים הרשומים במפלגת קדימה. 14 מחברי הכנסת של המפלגה תומכים בשאול מופז (לעומת 13 בלבני), ואבי דיכטר ככל הנראה יחבור גם הוא אל הצוות של מופז. אולם גם כך צפוי למופז קרב קשה.
אפילו אם יפסיד, אני צופה שמופז יתבע את השם ‘קדימה’ לסיעתו שלו (דבר שהוא רשאי לעשות על פי חוקי הכנסת, הואיל ומרבית חברי הכנסת של קדימה משתייכים למחנהו) ויתפצל מהמפלגה של לבני. דיכטר יחבור אליו. במקרה זה ייתכן שסיעת קדימה בראשות מופז תיכנס לממשלת קואליציה בראשות נתניהו. זו הייתה אחת מהתחייבויותיו הבסיסיות של דיכטר לבוחריו לקראת הפריימריס: לקחת את כישוריו, ניסיונו ותומכיו לממשלת קואליציה ולנסות להשפיע על הממשלה – דיפלומטית, ביטחונית וכלכלית – מבפנים.
דיכטר עצמו הוא רכש יקר ערך הן עבור קדימה בראשות מופז והן עבור קואליציה בראשות הליכוד, או שניהם גם יחד. דיכטר מביא אתו תדמית יוצאת מן הכלל של פוליטיקאי כן וישר (הוא היה זה שחשף את מעשי השחיתות בקדימה), ועבר ביטחוני מוכח. כראש השב”כ הוביל דיכטר את מדיניות הסיכולים הממוקדים, היה אחד מהתומכים הראשונים והעיקריים בגדר ההפרדה, והוא עדיין מכריז בקול גדול על הצורך “לרסק” את החמאס בעזה בסגנון מקיף ונרחב.
וחשוב מכך, דיכטר מבטא עמדה ברורה מאוד באשר לצורך לחזק ולעגן את מעמדה של ישראל כמדינה יהודית. חוק היסוד החשוב שלו, המכוון לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל, עדיין עומד לפני הכנסת, חקיקה שלבני, למרבה הפלא, התנגדה לה.
מה שלא יהיה בשבוע הבא, אין ספק שדיכטר יהיה נכס פוליטי חם ומבוקש, ובצדק.