הצמיחה הדרמטית בגודלה של תעשיית היין הישראלית, ובאיכות היינות המיוצרים בה, ב-25 השנים האחרונות, היא סיפור מדהים. במדינה הקטנטונת הזו יש היום למעלה מ-300 יקבים פעילים, המפיקים קרוב ל-40 מיליון בקבוקי יין מידי שנה! 55,000 דונמים של אדמה משמשים היום ככרמים לגידול ענבים, בעיקר בגליל, בגולן ובהרי יהודה, אבל גם בשומרון ובנגב.

עיסוקים כמו ייצור, שתייה ואיסוף של יינות, זוכים היום להכרה רחבה לא רק בשל היותם תרבותיים ומהנים, אלא גם משום שבכל כוס של יין ישראלי איכותי, מהדהדות קולות תנכיות. “ואתם הרי ישראל, ענפכם תיתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, כי קרבו לבוא” – ניבא יחזקאל (יחזקאל ל”ו 8). ובשיא שלטונו של המלך שלמה, נאמר לנו “וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מדן ועד באר שבע” (מלכים א’, ה’ 5). גם בימינו, מתעוררת ארץ ישראל לחיים לאחר 2,000 שנות חורבן והזנחה הודות לייצור היין.

המרגלים ששלח משה לתור את הארץ שבו עם אשכולות ענק. אין אזור בישראל שארכיאולוגים לא מצאו בו גתות יין עתיקות וכדים לאחסון יין מימי בית ראשון ושני. היין מילא גם תפקיד מרכזי בנסכים ובחגיגות שנערכו בבית המקדש, כפי שהוא ממלא תפקיד מרכזי במסורת היהודית מאז ועד ימינו, מיין הקידוש עד יין החופה. אלא שבמאה השביעית לספירה, עם תחילת הכיבוש המוסלמי בארץ הקודש, בא הקץ על ייצור היין. הכובשים תלשו, בפועל, את כל הגפנים מתוך האדמה.

חזרתו של העם היהודי לארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 לוותה בחזרה לכרמי היין ולתרבות היין, מגמה שהובילו סר משה מונטיפיורי והברון אדמונד דה רוטשילד. אבל רק לאחר מהפיכת האיכות ביין שהובילו בשנות ה-80 יקבי רמת הגולן, זכתה תעשיית היין הישראלית המודרנית לעדנה ולמוניטין של תחכום.

במהלך חמש השנים האחרונות, קטפו היינות של יקבי ‘כרמל’, ‘קסטל’, ‘הגולן’ ו’יתיר’ פרסים בינלאומיים מהשורה הראשונה. יין שיראז 2006 של יקבי כרמל זכה ב”גביע האזורי” בתחרות “Decanter World Wine Awards”, האוסקר של עולם היין. יקב רמת הגולן זכה בפרס “Gran Vinitaly Special Award” כיצרן היין העולמי הטוב ביותר. מדובר בפרסים חסרי תקדים בתעשיית היין הישראלית, בשתיים מתחרויות היין הנחשבות בעולם. היינות “יעריתיר” ו”גרנד וין קסטל ” זכו ב-93 נקודות בדירוג של המגזין “Wine Advocate” שבבעלותו של רוברט פרקר, המגזין המוביל בתחום היין. כולם יינות כשרים!

‘הרי גליל’, ‘רקנטי’ ו’טפרברג’ גם הם יקבים מנצחים. יקב ‘גבעות’ בשומרון ו’פסגות’ בבנימין מייצרים גם הם יינות יוצאים מן הכלל. ‘פלם’, ‘רמת נפתלי’, ‘ססלוב’ ו’טוליפ’, עוברים כעת לייצור כשר וכתוצאה מכך גם גדלים ומתרחבים.

לבד מזנים מוכרים כמו קברנה, מרלו וסירה, מגדלים בישראל גם זני איכות כמו קריניאן, מלבק, פטיט סירה ופטיט ורדו (ואם טעמכם נוטה ליינות הלבנים, גם שרדונה וויונייה).

מאחורי סיפור ההצלחה הזה עומדים אנשים מרתקים כמו שיקי ראוכברגר, היינן הראשי ביקב טפרברג 1870, שבמסגרת התואר השני שלו בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית התמחה בגידול גפן, ולאחר מכן המשיך בלימודי ייננות במכון המפורסם לתעשיית היין והמזון ע”ש רוברט מונדווי שבאוניברסיטת דייוויס.

הידע הנרחב של ראוכברגר על טכניקות ייצור יין ואהבתו לאדמת ישראל, נושאים פרי בכל בקבוק שהוא מוציא לשוק. נסו את המלבק או הקברנה רזרב שלו.

שתיית יין אינה תופעה השמורה למעמד הגבוה. למעלה מ-20,000 אנשים מכל שדרות הציבור גודשים את פסטיבל היין בירושלים המתקיים מידי שנה במוזיאון ישראל. מספר דומה של אוהבי יינות יגיעו לפסטיבל היין של יקבי יהודה (באזור יואב יהודה) שהחל אמש ויימשך חודש שלם. בשנה האחרונה לבדה גדל השוק הישראלי ליינות איכות בעשרה אחוזים.

דניאל רוגוב, מבקר היינות שהלך לעולמו לאחרונה, הוא האיש שהציב סטנדרטים חדשים ליין ולדיון קולינארי בישראל. הוא ייזכר על שום תשוקתו לתחום, הביקורות המשובחות ודירוגי היינות שלו, האתיקה המקצועית הגבוהה שלו, ושליטתו האנציקלופדית ביינות ישראלים. הוא היה הקול והפנים של רנסאנס היין הישראלי. הוא עשה יותר מכל אדם אחר כדי לכתוב, לקדם ולפרסם את מהפכת האיכות ביינות הישראלים והכשרים. כמעריץ מסור וכחבר בפורום היינות הישראלים שלו, למדתי ממנו רבות על יין.

המדריך הענק של רוגוב ליינות ישראל נשלח לדפוס בחודש שעבר זמן קצר לפני מותו, והוא יצא לאור בשבועות הקרובים. אין ספק שיהיה זה רב מכר לזכרו. לחיים!

* פורסם לראשונה בעיתון ישראל היום באנגלית בתאריך 4 בנובמבר 2011.