אזהרה: השבוע מוצעים למכירה בשווקים לולבים שמקורם בחמאס בעזה. אל תקנו אותם!
ישראל מייבאת מדי שנה למעלה מ-600,000 לולבים, כפות דקלים סגורות, על מנת לעמוד בביקוש ליותר מ-1.2 מיליון ענפי דקלים הנמכרים לקראת סוכות. הלולב הוא אחד מארבעת המינים שהתורה מצווה עליהם בחגיגות סוכות ובתפילות החג לגשמי ברכה.
אף כי מרבית הלולבים מגיעים מבקעת הירדן ומהערבה, בשנים עברו ייבאנו גם למעלה מחצי מיליון לולבים ממצרים, כ-40 אחוזים מהביקוש השנתי. עוד 700,000 משני מיליון הלולבים המשווקים ליהודי התפוצות מקורם גם הוא במצרים והם מיוצאים לחו”ל דרך ישראל. אולם השנה סרבו המצרים למכור לנו לולבים, סימן נוסף לצינון מרחיק הלכת ביחסי מצרים-ישראל.
מה עשו האנשים הקדושים והגאונים במשרדו של יו”ר ש”ס, שר הפנים אלי ישי? ירדו על ברכיהם והתחננו בפני שר הביטחון אהוד ברק שייתן להם היתרים מיוחדים לייבא לולבים מהחמאס בעזה. עוזרו האישי של אלי ישי, שלומי לוי, סיפר בגאווה לעיתונות החרדית שהגיש בקשה לייבוא של למעלה מ-100,000 לולבים מעזה.
ישראל, כמובן, הטילה חרם מלא על ייבוא מוצרים מהמשטר הג’יהדיסטי, האנטישמי, האיסלמיסטי הרדיקלי, הנתמך על ידי איראן, היושב היום בעזה. הדברים היחידים שחמאס שולח לנו הם רקטות וטילים דרך האוויר, ולעיתים גם טרוריסטים וחוטפים דרך המנהרות. להזכירכם, החמאס מחזיק את גלעד שליט בשבי כבר למעלה מחמש שנים.
אז ישראל אינה מייבאת מעזה דבר, וזאת על בסיס ההבנה שחמאס אינה זכאית להרוויח אגורה שחוקה ממסחר עם ישראל. אני מעז לומר שמדיניות זו ברורה ומקובלת על כל הישראלים. היוצא מן הכלל, ככל הנראה, הוא השר אלי ישי.
בעקבות הלחץ של ישי הסכים ברק להנפיק היתרים מיוחדים לייבוא לולבים מעזה.
מדובר בשערורייה, לא פחות, הן ברמה המוסרית והן ברמה הדתית. לא יעלה על הדעת שיהודי יחשוב שהוא ממלא כהלכתו את הציווי הדתי לשמחה ותפילה לפני בורא עולם כאשר הוא משתמש בלולבים של חמאס המוכתמים בדם. זה מזכיר לי את הביטוי התלמודי: “טובל ושרץ בידו”. משמע, מגוחך וצבוע לטבול במקווה על מנת להיטהר תוך אחיזה בשרץ טמא. זהו דבר והיפוכו.
באופן דומה, מטופש, חסר רגישות וצבוע לעמוד בתפילה לפני ריבון העולמים תוך אחיזה בלולב “טמא”. זה אפילו גרוע משימוש בלולב גזול, מעשה האסור במפורש על פי התלמוד.
איך אפשר לעמוד בסוכה או בבית כנסת לשאת את התפילה, “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב” ואז את ברכת “שהחיינו” עם לולב של טרוריסטים?
לפיכך אני קורא לחרם צרכני על הלולבים מעזה. כשתלכו השבוע לשוק כדי לקנות את ארבעת המינים לפני ערב החג, החל ביום רביעי, בקשו מהמוכר להראות לכם את תעודת המוצא של הלולב. עמדו על כך שמקורו של הלולב יהיה בעמק הירדן או בערבה (או בירדן או בספרד, אם אין ברירה), ולא בעזה.
יתירה מזאת, אני קורא לרבנות הראשית לישראל שהחרישה עד כה בסוגיה זו להטיל חרם צרכני דתי על הלולבים מעזה. אם משמעו של חרם כזה שלא יהיו די לולבים, כך יהיה! אנחנו יכולים לחלוק בלולבים. ההלכה מתירה לחלוק בלולבים על ידי כך שמעבירים אותם כמתנה מאיש לרעהו.
אין הכרח שכל בית-אב יחזיק בסט של ארבעת המינים. בעבר הלא רחוק, קשה היה להשיג את ארבעת המינים במדינות אירופה, צפון אפריקה ואפילו בישראל, בשנותיה הראשונות של המדינה. היהודים צלחו גם את זה. לדעתי עדיף שיהיה רק סט אחד של ארבעת המינים לכל בית כנסת או לכל קהילה, מאשר שבתי הכנסת יהיו מלאים בלולבים המספקים פרנסה לחמאס. אני עדיין ממתין להכרזה מוסרית ברורה מצד הרבנות הראשית בעניין זה.
בינתיים, שמרו על מצפון נקי ודחו בשאט נפש את הלולבים המבישים והמבזים הללו המגיעים מעזה.
* פורסם לראשונה באתר ישראל היום באנגלית, 9 באוקטובר 2011.
