הפלסטינים משקרים במאבק על מימי הגדה המערבית

פורסם לראשונה בישראל היום באנגלית, 19 ביולי 2012

זה חוזר שוב ושוב: סיפורי הבדים על כך שישראל מונעת מהפלסטינים בגדה המערבית את זכויות המים השייכות להם לפי הסכמי אוסלו. בדיוק בשבוע שעבר העלה ‘הארץ’ גירה עם סיפור חדש על שיבושים באספקת המים לירושלים המזרחית, וסיפור נוסף על החרמת מאגרי מים בעמק הירדן. היית צריך לקרוא את האותיות הקטנות כדי לגלות ששאיבת מים בלתי חוקית מקווי המים של ישראל היא שיצרה את הבעיה.

משך זמן רב מידי, נמנעה ישראל לתת תגובה מפורטת ומנומקת לטענות שטוענים נגדה הפלסטינים בנושא המים, טענות הנשמעות שוב ושוב באו”ם ובקרב ארגונים בינלאומיים אחרים. רק לאחרונה החלו המנהל האזרחי ורשות המים, יחד עם פרופ’ חיים גבירצמן, חוקר והידרולוג מומחה מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, להשיב מלחמה עם טענות נגד מנומקות ומתועדות.

המחקרים החדשים מראים בבירור שישראל מילאה את כל מחויבויותיה בכפוף להסכמים שנחתמו עם הרשות הפלסטינית ב-1995 (ובפועל, נתנה אף יותר), בעוד מנגד מבזבזים הפלסטינים כמויות עצומות של מים כשהם מסרבים לעשות שימוש בשיטות מודרניות לשימור מים או לטיפול במי שפכים.

במחקר יוצא דופן ופורץ דרך שפורסם על ידי מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מראה גבירצמן שהפערים הגדולים בצריכת המים לאדם שהיו קיימים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית ב-1967, כשהממשל ביהודה ושומרון עבר מידיה של ירדן לישראל, צומצמו במהלך 40 השנים האחרונות לכדי הבדל זניח. הרשות הפלסטינית צורכת, נכון להיום, 200 מיליון קוב מים מידי שנה, ש-50 מיליון מתוכם מספקת לה ישראל– יותר מהכמות שהיא אמורה לספק למדינה פלסטינית עצמאית בכפוף להסדר סופי על פי הסכמי אוסלו!

למרות כל זאת, הרשות הפלסטינית ממשיכה לטעון כי היא סובלת ממחסור במים בערים ובכפרים הפלסטינים בגלל הכיבוש הישראלי ומצטטת את החוק הבינלאומי לגיבוי טענותיה. תביעות אלה מסתכמות בלמעלה מ-700 מיליון קוב מים בשנה, כולל זכויות על מי אקוויפר ההר, אקוויפר החוף ברצועת עזה ונהר הירדן – למעלה מ-50 אחוזים מסך-כל המים הטבעיים הזמינים בין הים התיכון לנהר הירדן.

גבירצמן מפריך טענות אלה ומצביע על הבעיה האמיתית: כשזה מגיע לשימוש במים, הרשות הפלסטינית אינה עושה כל שימוש בשיטות פיתוח בר-קיימא. היא לא עושה דבר כדי למנוע נזילות מסיביות במערך הצנרת שלה, ודבר לא נעשה ליישום שיטות השקיה חסכוניות או לטיהור מי שפכים לצרכי השקיה.

למעשה, משקים החקלאים הפלסטינים את יבוליהם בשיטות הצפה מיושנות ובזבזניות. לפחות שליש מהמים הנשאבים מהקרקע על ידי פלסטינים יורדים לטמיון עקב נזילות בצנרת וניהול לקוי. לא מתבצעת כל התפלה של מים ולא נעשה כל שימוש חקלאי במים מטופלים. (בישראל לעומת זאת, כמעט כל היבולים החקלאיים מתקיימים על מי שפכים מטופלים. השימוש שעושה ישראל במי שפכים מטופלים, מפעלי ההתפלה שלה, והאמצעים שהיא נוקטת לצמצום אובדני מים במערכת מוסיפים 800 מיליון קוב מידי שנה לאספקת המים שלה, כשליש מצריכת המים הכוללת).

בו-בזמן 95 אחוזים מתוך 56 מיליוני הקוב של מי שפכים שמפיקים הפלסטינים מידי שנה אינם מטופלים כלל. הביוב הפלסטיני זורם באין מפריע לנחלי הגדה המערבית, לעמקיה ולאקוויפר ההר, ומזהם אותם עבור יהודים וערבים כאחד. ב-15 השנים האחרונות הוקם בגדה המערבית מפעל אחד בלבד לטיהור שפכים, וזאת למרות קיומה של קרן תרומות בינלאומית בסך 500 מיליון דולר המיועדת למטרה זו. רק לאחרונה הסכימה הרשות הפלסטינית לקבל מהבנק העולמי כספים להקמת מפעל טיהור שפכים בחברון.

“באופן כללי, הפלסטינים מסרבים להקים מפעלי טיהור שפכים”, אומר גבירצמן. “האמת המרה מאחורי התעמולה האנטי-ישראלית היא שהרשות הפלסטינית אינה מגלה כל שיקול דעת או שכנות טובה בניהול צריכת המים ומי השפכים”.

מתוך הצורך להזין את התיאבון הבלתי נשלט שלהם למים, הפרו הפלסטינים את ההסכמים שלהם עם ישראל וקדחו למעלה מ-250 בארות עמוקות בלתי מורשות השואבות כ-15 מיליון קוב מים, וחיברו את הבארות הפיראטיות הללו לרשת החשמל שלהם. לא זאת ועוד, במקומות רבים חיברה את עצמה הרשות הפלסטינית בצורה פרטיזנית ובלתי חוקית לקווי המים של מקורות כשהיא גונבת את המים של ישראל. זו הסיבה שהמנהל האזרחי החרים כמה מעוקבי מים של הרשות הפלסטינית בעמק הירדן.

המנהל האזרחי מציין שהרשות הפלסטינית כמעט אינה שואבת מים מהאקוויפר המזרחי בגדה המערבית (שהוקצה לשימוש הפלסטינים בתיאום עם ישראל), ממנו היא יכולה להפיק עוד 60 מיליון קוב בשנה. ועדת המים המשותפת הישראלית-פלסטינית אישרה לרשות הפלסטינית לקדוח 70 בארות מים לתכלית זו, אולם למעלה ממחצית מהבארות שאושרו עדיין לא נחפרו. בארות אלה יעמידו לרשות הרשות הפלסטינית 260 מיליון קוב מים בשנה (לשימוש כשני מיליון תושבי הגדה), קרי 130 קוב לאדם – הרבה מעבר לתקנים של WHO.

בנוסף, דחו הפלסטינים מנימוקים פוליטיים את ההצעה להקים מפעל התפלת מים בחדרה שייתן מענה ספציפי לצרכיהם. ארה”ב הפרישה 250 מיליון דולר לטובת הפרויקט, שעשוי היה להניב גידול עצום בכמות המים הזמינים לפלסטינים.

אבל הרבה יותר קל לגנוב מים מישראל ובמקביל להתלונן על כך שישראל מייבשת את הפלסטינים בגדה המערבית.



  Email Email  Print Print

Subscribe to Political Columns


About David Weinberg

David M. Weinberg is a spokesman, speechwriter, columnist and lobbyist who is a sharp critic of Israel’s detractors and of post-Zionist trends in Israel. Read more »


Speaking Engagements

A passionate speaker, David M. Weinberg lectures widely in Israel, the U.S. and Canada to Jewish and non-Jewish audiences. He speaks on international politics and Middle East strategic affairs, Israeli diplomacy and defense strategy, intelligence matters and more. Click here to book David Weinberg as a speaker.


© 2012 David M. Weinberg. Sitemap | Site by illuminea | Contact | Press Room | Attribution License