אמור לי מי הם חבריך …

אובמה הצהיר שיש לו “ידידות וקשר של אמון” עם ארדואן. אוי לנו ואבוי לנו.

פורסם בישראל היום באנגלית: 22.01.2012

“אמור לי מי הם חבריך, ואומר לך מי אתה” גורס הפתגם העתיק. אם זה המקרה, ישראל, אמריקה והעולם המערבי בהחלט נמצאים בצרה צרורה. נשיא ארה”ב, ברק אובמה, כלל את רג’פ טאיפ ארדואן, הדיקטטור למחצה הטורקי, בין חמשת המנהיגים העולמיים שאתו יש לו “ידידות וקשר של אמון”. אוי ואבוי לנו.

אובמה אמר בשבוע שעבר למגזין “טיים” שמאמציו הדיפלומטיים היו אפקטיביים יותר משום שהוא חולק קשרי “אמון וביטחון” עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ראש הממשלה ההודי, מנמוהן סינג, נשיא דרום קוריאה, לי מיונג-באק, ארדואן, וראש ממשלת בריטניה, דייויד קמרון, בזה הסדר. אובמה: “אני חושב שאם תשאל אותם… הם יאמרו לך, ‘יש לנו אמון וביטחון רב בנשיא. אנחנו מאמינים לדבריו. אנחנו מאמינים שהוא מקיים את התחייבויותיו. אנחנו חושבים שהוא שומר על עניינינו ועל האינטרסים שלנו.”

התקשורת הישראלית מצדה ציינה בהבלטה את העובדה שאובמה לא מנה את בנימין נתניהו בין המנהיגים העולמיים שעימם הוא חולק “ידידות וקשר של אמון”. אבל עובדה זו, למרבה הצער, אינה מפתיעה, וההתמקדות בה מחמיצה את הנקודה. הנקודה היא, הדבר הנורא הוא, שאובמה חש קרבה לארדואן, אחד המנהיגים הכי אנטי-מערביים, אנטי-ישראליים, פרו-איסלמיסטיים ומסוכנים על כדור הארץ.

אותו ארדואן שהוביל שינוי קיצוני במדיניות החוץ הטורקית, שינוי שבא לביטוי בהתרחקות מהמערב והפניית הפנים כלפי אויבי המערב הגדולים ביותר, ביניהם איראן, האחים המוסלמים במצרים, חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון. כולם יודעים שהוא אחראי לחיסול קשרי טורקיה-ישראל, קשרים הנתפסים היום, במסגרת העבודה של מדיניות החוץ הטורקית החדשה, כנטל. כמעט לא עובר שבוע שבו ארדואן אינו משמיץ בישראל או מביע ביקורת עליה או על היהודים. אין ספק שהדבר הולם היטב את הסנטימנטים האנטי-ישראליים ואנטישמיים הרווחים בעולם המוסלמי.

אבל ארדואן, תתפלאו, הוא חבר של אובמה, ואובמה חולק אתו “ידידות וקשר של אמון”.

ארדואן קיצץ בחופש העיתונות, בחופש האקדמיה ובעצמאות מערכת המשפט בתוך ארצו שלו, בניסיון לבנות שלטון נשיאותי ריכוזי ורודני שיהלום את שאיפותיו. זכויות האדם בטורקיה הולכות מן הפח אל הפחת, לפי כל קנה מידה בינלאומי.

אבל ארדואן הוא חבר של אובמה.

טורקיה הפכה לאחת החברות הכי לא מהימנות בנאט”ו. מפלגת ה-AKP (מפלגתו של ארדואן) הביאה את הפרלמנט הטורקי לסרב לבקשת ארה”ב לאפשר לכוחות יבשה אמריקאים לעבור דרך שטח טורקי כדי לפתוח חזית צפונית מול עיראק ב-2003. במהלך המשבר בגיאורגיה בקיץ 2008, התמהמהה אנקרה בתגובתה לבקשות אמריקאיות לשלוח ספינות לים השחור דרך מצר בוספורוס.

חריגה בוטה אף יותר מערכי נאט”ו באה לביטוי בניצני הקשרים הצבאיים ו”השותפות האסטרטגית” (במילותיו של ארדואן) בין טורקיה לסין, כולל השיתוף חסר התקדים של מטוסי קרב סיניים בתרגיל הצבאי השנתי של טורקיה שנערך ב-2010, תרגיל המכונה ‘הנשר האנטולי’ שבו השתתפו בעבר גם ארה”ב וישראל.

דוח של ‘המכון ליזמות אמריקאית’ שפורסם החודש קובע שצבא ארה”ב אינו יכול עוד להסתמך על מתקנים הנמצאים על אדמת טורקיה לביצוע פעולות אזוריות.

אף על פי כן, אובמה חולק באופן בלתי מוסבר “ידידות וקשר של אמון” עם המנהיג הטורקי ארדואן.

ארדואן יצא נגד ההסתייגות האמריקאית מסוריה, ערך תרגילים צבאיים משותפים עם צבאו של בשאר אסאד ושלח אנשי צבא כדי לאמן ולהדריך את הצבא הסורי. טורקיה סטתה אף יותר מהקונצנזוס המערבי כשאירחה פעמיים במהלך 2008 את הנשיא הסודני האיסלמיסטי, עומר חסאן אל-באשיר, שהואשם בפשעי מלחמה ורצח עם בדרפור. מאז, אירח ארדואן באנקרה גם את מנהיג חיזבאללה נסראללה, והביע את תמיכתו בחמאס.

ארדואן ביקר באיראן מספר פעמים מאז 2009 וצידד באיראן בכל נושא הגרעין, כשהוא מצהיר על התמיכה הטורקית בתוכנית הגרעין של טהרן ה”מיועדת לצרכי שלום בלבד” ומצביע שוב ושוב נגד היוזמות האמריקאיות להפעלת סנקציות על איראן. ב-2010, “בישל” ארדואן הסכם עם נשיא ברזיל, דה סילבה, לפיו איראן תעביר לטורקיה אורניום מועשר בדרגה נמוכה ותקבל בתמורה אורניום בדרגה גבוהה שישמש את הכור הגרעיני בטהרן. הסכם חילופי הדלק הגרעיני איראן-טורקיה-ברזיל היווה צעד בוטה נגד הלחץ האמריקאי להפעלת סנקציות כלכליות על איראן. צעד שהוא בחזקת תחיבת אצבע בעין של וושינגטון.

מאז, כבר הסכים ארדואן להקים בתי זיקוק לנפט בשווי 2 מיליארד דולר בצפון איראן למרות התנגדותה של אמריקה, והצביע נגד כל ניסיון לגנות את איראן על בניית מתקנים סודיים להעשרת אורניום. הבנקים הטורקים משתפים פעולה בגלוי עם הבנקים האיראנים על מנת לעקוף את הסנקציות של המערב.

אבל נראה שאובמה לא יודע את זה. הוא חולק “ידידות וקשר של אמון” עם ארדואן.

דעתו של ארדואן נטרפת עליו כל-כך כשזה מגיע לישראל, שב-2009 האשים ברוב גיחוך את שר החוץ אביגדור ליברמן כי איים להתקיף את רצועת עזה בנשק גרעיני. לאחרונה, אף איים על ישראל במלחמה על שדות הגז בים התיכון.

טורקיה היא מדינה חשובה שהמהפך הקיצוני במדיניות החוץ שלה משנה את מאזן הכוחות במזרח התיכון לטובת הכוחות האיסלמיסטים והרדיקלים. היא משפיעה לרעה על האוריינטציה הפרו-מערבית של מדינות מרכז אסיה. היא מחלישה במידה ניכרת את הברית האסטרטגית של המערב, וחותרת בהתמדה תחת הגנתה ובטחונה של ישראל. ארדואן אחראי באופן ישיר לכל אלה.

אבל מכל מנהיגי העולם, ארדואן הוא אחד מחמשת המנהיגים שאובמה מרגיש הכי קרוב אליהם. אובמה אומר שהוא חולק “ידידות וקשר של אמון” עם ארדואן. פשוט לא יאומן.



  Email Email  Print Print

Subscribe to Political Columns


About David Weinberg

David M. Weinberg is a spokesman, speechwriter, columnist and lobbyist who is a sharp critic of Israel’s detractors and of post-Zionist trends in Israel. Read more »


Speaking Engagements

A passionate speaker, David M. Weinberg lectures widely in Israel, the U.S. and Canada to Jewish and non-Jewish audiences. He speaks on international politics and Middle East strategic affairs, Israeli diplomacy and defense strategy, intelligence matters and more. Click here to book David Weinberg as a speaker.


© 2012 David M. Weinberg. Sitemap | Site by illuminea | Contact | Press Room | Attribution License